קונפליקט מובנה הוא ניגוד אינטרסים עקרוני וטבעי, המובנה מעצם טבעו בקשר בין שני גורמים או יותר. ניגוד האינטרסים מווסת ומאוזן על ידי אינטרס על משותף לאותם גורמים והוא המטרה המשותפת הגלויה או הסמויה. ניגוד האינטרסים הוא כזה, אשר לכאורה אחד בא על חשבון השני. במבט ראשון נראה שקשר דואלי עסקי הוא טבעי רק בין ארגון עסקי לרשויות המדינה,בין ארגון עסקי ללקוח או/ו בין ארגון עסקי לספקיו, אך לא כן הוא. הדואליות קיימת גם בתוך כל ארגון עסקי, החל מהקשר בין המעסיק והעובד, בין יחידות הארגון העסקי, ולעיתים גם בתוך תתי יחידות בתוך היחידות המרכזיות בארגון.
הדואליות העקרונית איננה מונעת על ידי קפריזות אישיות, רצון להרע או חוסר הבנה, הדואליות היא כאמור מובנית ומונעת על ידי המנגנון הבסיסי שקיים בכל אחד מהגורמים שצוינו, אין ספק שהכרת עובדה זו והבנתה יסייעו להתמודד עם הקונפליקט ותוביל לאיזון מיטבי לארגון העסקי.
במערכת הקשרים בין ארגון עסקי לרשויות יש עניין לעסק לשלם פחות מיסים ככל האפשר ולקבל את מרב ההקלות וכל זאת להקטין עלויות, הרשויות שואפות למקסם הכנסות וידרשו לקבל מהעסק, את מרב המגיע ולצמצם למינימום הקלות והנחות בכדי למקסם הכנסות, הפשרה תושג לאחר מיצוי בין כל המהלכים והטריקים העסקיים האפשריים, ובין דרישות והפעלת הסמכות של הרשויות, חילוקי דעות יובילו לבוררות משפטית.
במערכת הקשרים בין החברה ללקוח, החברה מעונית בקבלת מחיר מרבי, הלקוח מעוניין לשלם פחות ככל שניתן, כוחות השוק, המו"מ המסחרי האינטרס המשותף שנגזר מהרצון של הלקוח לרכוש את מוצר החברה מצד אחד, מנגד הרצון של החברה לבצע מכירה ללקוח הזה כחלק מהכלל או ללקוח הזה בפרט כשיקול אסטרטגי, תגרום להגעה למחיר מוסכם ולביצוע מכירה, העדר נכונות לפשרה תביא להתנתקות בין השניים.
יחסים דומים קיימים בין העסק לספק, במקרה זה העסק הוא הלקוח, מערכת השיקולים והלוגיקה יהיו זהים לאירוע הקודם, ויסתיימו בפשרה או התנתקות.
בקשר הדואלי בין עובד ומעסיק ניגוד האינטרסים הוא בכך שהמעביד מעוניין לקבל מהעובד תפוקה מרבית ואיכותית במחיר הנראה לו כמתאים וכדאי לעסק (עלות נמוכה). העובד מעוניין לקבל תמורת עבודתו את התמורה הנראית לו כמתאימה והולמת את כישוריו ותרומתו לעסק (עלות גבוהה). ברוב המקרים יש פער לא קטן בין השניים, האינטרס המשותף הוא הרצון ,מצב התעסוקה, או האין ברירה של המעביד לקבל את שרותי העובד הספציפי. מנגד הרצון של העובד מסיבות דומות או שונות לקבל את העבודה, יובילו לפשרה שמתאימה לשני הגורמים פחות או יותר בנקודת הזמן הזו, או התנתקות כאשר אין יכולת להגיע להסכמה.
בתוך הארגון ישנה דואליות בין השיווק למערכת המלאי והמחסנים, השיווק מעוניין במלאי זמין ורחב ולספק כל ביקוש, מערכת המחסנים והמלאי מעוניינת לחסוך עלויות מלאי, מקום ולחדש מלאי.
מערך הייצור מעוניין להגיע למיצוי משאבי ייצור ולייצר סדרות ייצור כלכליות בגודל מינימאלי וביעילות מרבית, הביקוש בפועל למוצרים שאינם קיימים במלאי מחייבים לעיתים, ייצור לא יעיל אך אפקטיבי שיווקית, המנהלים בייצור לא תמיד אוהבים את זה.
יחידת התחזוקה של הציוד בארגון תעשייתי, עשויה לבקש ימי טיפול ושעות השבתת ציוד שלא בהכרח מתאימים לתכניות הייצור.
אנשי הרכש מעוניינים לרכוש בזול ומתנגשים באנשי אבטחת איכות אשר חושדים שמוצר זול הוא גם נחות.
אנשי הרכש מעוניינים לקנות בזול ונדרשים לרכוש כמויות גדולות יותר, או לשלם בתנאים אשר פחות נוחים לעסק, מהלך שכזה גורר התנגדויות של מחלקת הכספים.
אנשי המכירות המתוגמלים על תמריצי מכירה, רוצים לבצע עסקאות גם במחירים נמוכים, בכדי להגדיל מכירות, המשמעות שעור רווחיות נמוכה, יותר עסקאות, הגדלת הסיכון מול חייבים, הגדלת מימון, מנהל הכספים עשוי להתנגד למהלכים כאלה.
מנהלי הכספים הם לרוב המתנגדים העיקשים לפעולות הקשורות בהשקעה וברכש, מנקודת ראותם מדובר קודם כל בהוצאה שהיא ודאית ובתועלת עתידית שיש עליה סמני שאלה, גורמי ההשקעה כגון ייצור, רכש, שיווק יאדירו את כדאיות ההשקעה וימזערו את הסיכון.
כל פונקציה בארגון רגישה לתוצרי הפונקציות האחרות האמורות להשפיע על אופן תפקודה, אך איננה תמיד רגישה לבעייתיות ההשגה של תוצרים אלה. מאידך כל פונקציה רגישה לאופן ההתנהלות ולבעייתיות של עצמה בהשגת תוצריה היא. במילים אחרות כל אחד שומר על האינטרסים שלו בארגון. יש לזכור שארגון הינו מערכת וככזה הוא חייב להיות מאוזן, בכדי לתפקד כיאות.
הדוגמאות שנתנו הן רק חלק מהקונפליקטים המובנים במציאות העסקית. חלק מהסיבות קשורות באופן בו נמדדת הפעילות של יחידות הארגון. השיווק בדרך כלל נמדד בהיקף מכירות. הייצור נמדד באיכות,בעמידה בלו"ז וביעילות ניצול משאבי ייצור. התחזוקה הטכנית ב שעור התקלות בציוד, מנהל הכספים דואג לתזרים המזומנים.
חשוב להבין שהדואליות היא טבעית ומובנית בתהליך עסקי, כל אחד מהגורמים שצוינו רוצה להצליח בתפקידו ומאמין שפעילותו היא נכונה, בפועל נוצר במערכת מעין מאבק כוחות מקצועי, המנכ"ל, כלי הניהול והמדיניות העסקית אמורים לאזן בין הכוחות, לעיתים האיזון מופר כאשר אין מדיניות ברורה, או חולשה של המנכ"ל, במצב דברים שכזה מנהלי יחידות דומיננטיות מכתיבים את התנהלות העסק, בסופו של תהליך העסק מתנהל באופן לא מאוזן ועשוי לגרום "למל פורציה ארגונית", שמשמעו מצב שבו יש גידול לא מבוקר בהיקף ובהשפעה של יחידה בתוך ארגון עסקי, תהליך כזה גורם לניוון של יחידות אחרות ופגיעה קשה בתפקוד הארגון העסקי.