2005 © כל הזכויות שמורות U.P ייעוץ וניהול - עוזי פלג 

כלכלה פרקטית , וקלקלה שלטונית וציבורית

10.11.2016

כלכלה לאומית חזקה איננה מטרה, היא תוצאה שהופכת לאמצעי, חברה חזקה מכל הבחינות היא המטרה. כלכלה מזינה ומוזנת מהחברה שיצרה אותה. הכלכלה היא תחום גמיש שכולם יכולים להיות בו צודקים, ובו בזמן גם לטעות. הסיכוי שיהיה טוב הוא כמו הסיכוי שיהיה רע, הכול תלוי במה עושים ועד כמה, ומה לא עושים ועד כמה, ובתזמון של כל עשייה ואי עשייה.

 

 אין שיטה כלכלית מושלמת, הכלכלה הפרקטית איננה מודל כזה או אחר, גם מהלכים כלכליים שהצליחו בעבר בסיטואציה מסוימת, עשויים לא להתאים בסיטואציה דומה, עם תנאים סביבתיים ופוליטיים שונים, ובתזמון שונה.

 

הגורם האנושי חברתי בכלכלה

כלכלה בראש ובראשונה, ובסופו של דבר היא תחום שעוסק באנשים כפרט וכחברה, בצרכיהם ברצונותיהם, בשאיפותיהם ובכישוריהם, וכל זאת לטוב ולרע. כל המודלים בתנאי מעבדה הנלמדים בקורסים בכלכלה הם על הנייר ולצורך הבנת הנושא בלבד. המציאות במקרים רבים שונה "ולא רוצה להתנהג כמו מודל". ההיגיון הכלכלי נכנע להיגיון ולכוח הפוליטי. הפסיכולוגיה האישית והחברתית נותנת משמעויות שונות לכל אירוע, וישנן השפעות הדדיות של החברה על הפרט ושל הפרט על החברה. בכדי להבין את צורכי הפרט יש לחזור למדרג הצרכים של אברהם מאסלו

 

מאסלו טען שלכל בני האנוש ישנן שאיפות להגשמה עצמית, שלב ההגשמה העצמית הוא הצורך העליון של האדם, בכדי שצורך זה ימומש חייבים לפני כן להתממש צרכים נוספים במדרג היררכי מהצרכים הבסיסים עד העליונים, בדומה לבניית בנין קומות, קיום היסודות מאפשר את הקמת קומה ראשונה וקיום הקומה הזו מאפשר את הקומה השנייה וכך הלאה, קריסת קומה תחתונה תביא לקריסת כל הקומות שמעליה, אין הגדרת זמן שהייה בכל מדרג והוא שונה מאדם לאדם. הבנת צורכי המדרג ומשמעותם, מאפשרת זיהוי  ומיפוי דפוסי התנהגות קיימים אצל בני אנוש, כמו כן לצפות כיצד הם עתידים להתנהג בשלב הבא במידה ויהיו בטוחים במימוש השלב הנוכחי, או לחילופין כיצד ינהגו אם תהיה נסיגה במצבם הנוכחי.

 

במדרג מאסלו המקורי היו חמישה שלבים במהלך השנים הורחב המדרג על ידי חוקרים שונים והוא כולל שמונה שלבים, המדרג בנוי בצורת פירמידה או משולש, כאשר בסיס המשולש מייצג את צורכי הבסיס, כאשר בקצה העליון לכוון "השפיץ, ממוקמים הצרכים העליונים (צרכי ההגשמה העצמית), למבנה הגיאומטרי יש חשיבות בהצגת המודל מכיוון שניתן להבין שהצרכים הבסיסים הם נחלתם של הרבים, וההגשמה העצמית שהיא הפסגה היא נחלתם של המעטים, ניתן גם לפרש שבסיס בכל מבנה שהוא חייב להיות גדול ויציב, במבנה קומות לגובה כל קומה נושאת את  העומס שמעליה.

ככל שהמדינה מפותחת ומתקדמת יותר, סביר שהפרט שמרכיב את החברה הוא מפותח ומתקדם יותר בהתאם, שאיפתו תהיה לממש צרכים אישיים ברמה גבוהה יותר במדרג, מאשר פרט נחשל הנאבק על קיומו במדינה נחשלת. לכן הטיעון "שבארץ אין רעבים" הוא מטופש ולא רלבנטי כי ישראל היא גם לא דרום סודן.

 

הגורמים המשפיעים באופן מכריע על הכלכלה ברמת המדינה

כלכלה היא שפת הפוליטיקה, הפופוליזם, הפסיכולוגיה והפאניקה אלה הם לדעתי  ארבעת ה  P  האמיתיים והדומיננטיים של הכלכלה .

 

מספר הגדרות רלבנטיות למאמר מתוך "מילון רב מילים" של פרופסור יעקב שוויקה

 

פסיכולוגיה - למונח פסיכולוגיה משמעויות רבות בהקשרים שונים הקשורים לנפש לרגש ולשכל, לצורך המאמר הכוונה למבנה הנפשי של האדם או הקבוצה הגורם להם לחשוב ולהתנהג בצורה מסוימת, בקשרי הגומלין ביניהם, ובהשפעות של הסביבה החברתית על התנהגותם מחשבותיהם ורגשותיהם.

פופוליזם - מדיניות הפונה לרגשות או לפחדים של הציבור להשגת מטרות פוליטיות.

 

פאניקה – פחד ו/או התנהגות עצבנית והיסטרית בדרך כלל של ציבור גדול.

 

פוליטיקה -  העקרונות ודרכי הפעולה המנחים שלטונות של מדינות לנהל את עניני הפנים והקשרים הבינלאומיים. כמו כן פעילות של  בודדים או מפלגות להחזיק בשלטון או להשפיע על מהלכים.

 

הפוליטיקה היא המנגנון המופעל עלי ידי ממשלות ומנהיגים לממש אינטרסים, הפופוליזם הוא הכלי המפחיד או המרגיע בו הם משתמשים בפנייתם אל האנשים אותם הם מובילים, הפסיכולוגיה האנושית היא זו שקולטת את המסרים שהועברו אליה, והפאניקה היא התוצאה שמתקבלת במקרים של חוסר בהירות, חוסר אמונה חוסר בטחון, או סתירה במסרים שנקלטו.

 

חלק מהבלופים ללא מרכאות של הכלכלה בישראל

מניסיוני כמנהל וכיועץ לניהול עסקי למדתי להסתכל לא רק על מה שבוצע, אלה גם על איך בוצע, ובעקר על מה לא בוצע ולמה,ומה נדרש לעשות כדי לבצע. הרווח הפוטנציאלי שלא מומש הוא לרוב גבוה בהרבה מהרווח שכן מומש.

 

הבלוף של כלכלה חזקה: חזקה לפי מה? לפי מדדים מוטים ולא מדויקים, לפי מידע שנוח לפרסם, כלכלה חזקה היא חברה חזקה מאוזנת, "חברה שתורמת ללא תנאי ומקבלת חזרה"  זה הסדר. חברה שהרוב המכריע נושא באופן שווה בכל החובות הנדרשים, ומקבל בהתאם לתרומתו. חברה בעלת יכולת השתכרות עצמית גבוהה וכוח קנייה גבוה. הכלכלה החזקה והעושר הלאומי הם לא נחלת השלטון ולא נחלת בעלי ההון, הוא צריך להיות נחלת התושבים שיצרו אותו.

 

הבלוף של הצמיחה החריגה של המדינה מאז הוקמה: מדי פעם חוזרים ומעלים על נס את פלא היצירה של מדינת ישראל. ההישגים אכן יפים אבל ? מדינת ישראל לא הוקמה מאפס כמו עוד מדינה באפריקה. המדינה קיבלה סכומי עתק כשילומים, סיוע אמריקני רצוף שלא נגמר, תרומות מיהדות העולם. למדינה פוטנציאל תיירותי דתי ייחודי בלעדי  כארץ התנ"ך וכערש היהדות והנצרות. ההון האנושי המשכיל ובעלי המקצוע ברובו המכריע הגיע מוכן ובשל מחו"ל במסגרת העליות השונות. המצב הביטחוני  המיוחד היה מכשלה אבל גם סיפק מקומות תעסוקה בצבא, גרם להקמת תעשיות ביטחוניות המעסיקות עשרות אלפי עובדים קבלני משנה וליצוא בסכומי עתק. יחד עם זאת נוצרה חברה קוטבית ברמת החיים ובתרומה למדינה, מנגנון ציבורי לא יעיל ובזבזני ולעיתים מושחת. אז נכון שיש הישגים, אבל בל נשכח את הרשלנות הבזבוז והמחדלים השונים לדורותיהם שקיזזו נתח לא קטן מהישגים שלא מומשו.

 

בלוף השירותים  הציבוריים לחברה: העומס על התשתיות הציבוריות בתחום הבריאות והסיעוד והחינוך נוצר כתוצאה מגידול לא פרופורציונאלי ולא טבעי באוכלוסיה, בין מקבלי השירותים וממני השירותים. העליות בעשרים השנה הארונות שכללו מספר רב של מבוגרים בגיל הפנסיה, בעלי מקצועות לא נדרשים, וילדים, יצרו עומס על מערכות הבריאות הסעד והחינוך, בעוד שכמות העובדים שהתווספו שתרמו מידית להגדלת ההכנסה הייתה קטנה, בשל העדר מקומות והעדר ידע מתאים. המשמעות גידול בעומס על התשתיות הקיימות, פגיעה ברמת השרות, והגדלת הנטל על "הציבור התורם" לחברה.

 

הבלוף של התל"ג –התל"ג הוא מדד הבודק צמיחה באמצעות תפוקות מבוצעות, חלק גדול מהתפוקות הנכללות בתל"ג הם תשלומי שכר ציבורי, התפוקה של המגזר הציבורי שווה לגובה השכר המשולם, כלומר ככל שהמנגנון הציבורי כולל הרשויות העירוניות והרשויות הדתיות, והחברות הממשלתיות, יכלול יותר מקבלי שכר והשכר יהיה גבוה יותר התל"ג יעלה, מדד התל"ג יהיה נכון, רק כאשר המנגנון הציבורי יתנהל כמו עסק פרטי, כלומר השכר יהיה ברמה שהעסק יכול לשלם  ומתאים לתפוקה שהוא מקבל מבעל השכר. ההיגיון הכלכלי הוא שעסק  פרטי יקלוט עובדים ויעלה שכר רק בשל הצורך להגדיל פעילות עסקית, לא כך במנגנון הציבורי השכר עולה, כמות העובדים עולה והתפוקה האמיתית נשארת ללא שינוי (במקרים רבים) אפס.

 

הבלוף של % המובטלים: אחוז המובטלים אמור לשמש כמדד לשינוי מצב התעסוקה, ולמדד צמיחה פוטנציאלי. אחוז האבטלה המוצג הוא "אחוז פוליטי" שגרע מראש אוכלוסיות שלא מעוניינות לעבוד, צריכים להיגרע רק אלה שאינם מסוגלים באמת לעבוד. המדינה צריכה לתמוך רק באלה שבאמת לא מסוגלים לעבוד, ובאלה שבאמת רוצים אבל אין מספיק מקומות עבודה או שהגיל מהווה מכשלה.

 

הבלוף של שכר ותרומה: אין קשר בין שכר המנכ"לים בחב' הציבוריות לתוצאות וליכולת הניהול, בעולם הכלכלי של היום מספר הגורמים המשפיע על הצלחת חברה ציבורית או כישלונה הוא כל כך גדול, כך ששיעור ההשפעה של המנכ"ל על התוצאות הוא מזערי, היו מנכ"לים  שהצליחו מאד בחברה אחת ונכשלו מאד באחרת, ישנם כאלה שנכשלו ברוב המקומות בגדול ועדיין נחשבים מנכ"לים בכירים,חברות ציבוריות מפסידות סכומי עתק, לא מחזירות הלוואות, ומשלמות שכר עתק למנהלים. כאשר ענף מסוים בצמיחה כל החברות ללא קשר למנכ"ל מצליחות כנ"ל במצב הפוך.  לראיה הבנקים לא היה מנכ"ל שבתקופתו הבנק לא צמח, כאשר אין תחרות ובמונופול מוסווה אין בעיה להרוויח.

 

הבלוף של החברות הממשלתיות: בחברת חשמל, רשות הנמלים הרכבות המים  וכו, יש עודף של אלפי עובדים, למרות זאת עדיין מבצעים שעות נוספות שלא לצורך בהיקף גדול, דבר שמגדיל את השכר הגבוה בלאו הכי, יש כאן פרדוקס, שעות נוספות אמורות להתבצע רק במקרים דחופים ובצווארי בקבוק בארגון, אם למרות עודף העובדים הענקי, יש צורך בשעות נוספות בהיקף גדול המשמעות: עודף עובדים בעלי כשורים שאינם נדרשים ואינם תורמים, אי טיפול בצווארי בקבוק, עודף מקרים דחופים שמשמעם חוסר תכנון ובקרה, רמאות תוך עצימת עין של ההנהלה.

 

הבלוף של התייעלות המנגנון הציבורי: התייעלות אמיתית הוא מול תקנים אמיתיים ומדידים, תיקון בזבוזים והוצאות מיותרות איננו ייעול הוא מניעת בזבוז, בדיוק כפי שסגירת ברז פתוח שלא לצורך איננו ייעול, זה מניעת בזבוז.

 

הבלוף של תקציב משרד הביטחון: רוב התקציב הולך על שכר ופנסיה תקציבית, מנגנון מנופח , עודף משלחות בחו"ל, תעשיות ביטחוניות עתירות כ"א ולא תמיד יעילות, מנגנון לקוי של בקרה על תביעות נכות מדומות, בזבוז תחמושת, תקנים בכירים רבים שלא לצורך, העדר בקרה תקציבית ראויה על הוצאות השירותים החשאיים, מימון גורמים אזרחיים בתחום ההתיישבות ועוד. מה שנשאר הולך לרכש צבאי.

 

הבלוף של תרומת הטייקונים לכלכלה : תרומת הטייקונים למדינה, נמוכה בהרבה מהסיוע והתרומה שקיבלו מהמדינה בדרך ליצירת העושר, גם מחיקת חובות על ידי הבנקים היא למעשה תרומה שהם מקבלים בחינם, יזם פרטי קטן שקיבל הלוואה למיזם שנכשל, ימכור את ביתו בכדי להחזיר את הכסף לבנק. כמות המועסקים הכוללת אצל הטייקונים במחזורי הפעילות העסקית שלהם, קטנה פי כמה מכמות המועסקים הכוללת של עסקים קטנים וזעירים במחזורי פעילות בעלי ערך מצטבר דומה.חלק גדול מפעילות הטייקונים היא בחו"ל עובדה שלא מצריכה העסקת עובדים ישראלים

 

הבלוף של ממוצע השכר במשק: במשק לא שוויוני ככל ששכר השכירים העשירים גדל בפועל, גדל על הנייר גם שכר השכירים העניים. ועם כסף על הנייר לא קונים במכולת.

 

הבלוף של הקפיטליזם הטהור: כמו לחיות בג'ונגל, החזק והאגרסיבי מצליחים, הערמומי והפיקח והסתגלן שורדים, כל השאר נלחמים מלחמת קיום. השוני היחידי בין המציאות והג'ונגל שהאריה נולד אריה, והשפן נולד שפן וכך גם ימותו, במציאות כל אחד יכול לשאוף להיות אריה בפועל רק מעט יצליחו.

הבלוף של הסוציאליזם הטהור: כמו לחיות בגן חיות האריה המולד והשפן המולד חיים באותם תנאים, השפן כפי הנראה מרוצה שאיננו נזקק למלחמת הישרדות בג'ונגל, האריה סובל מהעובדה שהוא לא מלך.

 

בלוף ההתייחסות לדו"ח מבקר המדינה: הבלוף לא קשור במבקר. הבלוף הוא של המבוקרים ההתייחסות לדו"ח מצביעה על תרבות השלטון, ככל שהדו"ח עבה יותר המשמעות היא תוספת כשלים חדשים והיווצרות כשלים נוספים בגין אלה שלא נפתרו בעבר, חלק מהבעיות נובעות "מווירוס ניהולי" כלומר החלטות ממשלתיות שגויות יצרו תוצרים לקויים ואלה הצמיחו בעיות שלא היו קימות לפני כן או האדירו בעיות מינוריות. כל שר היה צריך להתייחס לדו"ח כמו מנכ"ל לדוחות כספיים של החברה, משרדי הממשלה לא יוצרים כסף (גם האוצר לא יוצר כסף הוא גובה כסף מגורמים שיצרו אותו). חומרת ההערות היא כחומרת הכישלון של הגורם האחראי. בחברה עסקית המנהלים משלמים את המחיר, במדינה התושבים משלמים את המחיר.

 

בכלכלה נכונה וחזקה, חייבת להיות זיקה בין תוצאות המקרו כלכלה ברמת המדינה,  למיקרו כלכלה ברמת הפרט המשפחה והחברה. בנסיכויות המפרץ המפיקות נפט, במשך שנים העושר העצום היה בבעלות השליטים, והעוני ברמת הפרט. השליטים הבינו לאחר שנים שחלק מהעושר צריך לחזור לתושבים והשקיעו בתשתיות, בחינוך חינם והטבות נוספות. וכל זה במדינה שלמעשה התושבים לא היו שותפים אמיתיים ביצירת העושר כפי שקורה בארץ.

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

נושאים
Please reload

חפש בעזרת תגיות
מאמרים אחרונים
Please reload