מתוך ניסיון של שנים רבות בתפקידי ניהול בכירים, וכיועץ לניהול עסקי נחשפתי למגוון תשובות המתייחסות לאירועים שונים ולדפוסי התנהלות עסקית. זיהיתי שברוב המכריע של העסקים הכושלים, התשובות שקבלתי והתובנות שהגעתי אליהם, הצביעו שיש מכנה משותף לכל העסקים הקטנים והבינוניים שלא מצליחים לשפר בצועים. ממליץ לבעל עסק לבדוק באיזה סעיפים הוא מזהה את עצמו ואיך הוא משתנה.
זה שחושב שהוא יודע הכי טוב מה העסק צריך.
זה שחושב שהוא מנהל טוב.
זה שלא מאמין לאף אחד.
זה שאומר לעצמו בפעם האלף "יהיה בסדר".
זה שפותר בעיות עם המשפט "בעזרת השם יהיה טוב".
זה שאומר: "כך זה אצל כולם".
זה שמקבל כל יום טלפון מהבנק.
זה שבטוח שכולם אשמים במצב העסק רק לא הוא.
זה שחושב שאת העובד מעניין רק כסף.
זה שלא מבין למה יש תחלופת עובדים בתדירות גבוהה.
זה שמחליף עובדים בתדירות גבוהה.
זה שלגביו עובד טוב, זה רק זה שמשקיע שעות ולא מביע דעה.
זה שאומר: "מה כבר יכולים לחדש לי".
זה שבטוח שהתוצרים שהוא מספק הם הטובים ביותר.
זה שחושב שכולם חייבים לו.
זה שבטוח שהוא איש המכירות הטוב ביותר.
זה שחושב שמכירות ושיווק זה אותו דבר.
זה שבטוח שהוא עושה את הדברים הנכונים.
זה שאף פעם לא מתחרט על מה שעשה.
זה שבטוח שרק הוא תמיד צודק.
זה שחושב שכולם רוצים לרמות אותו.
זה שחושב שהלקוח לא מבין.
זה שאומר: "כבר ניסיתי הכול".
זה שלא סומך על אף אחד.
זה שאומר: "אם אני לא אומר לא עושים כלום".
זה שאומר: "אין לי זמן לנשום".
זה שחושב שאין לו מה ללמוד בתחום עיסוקו.
זה שחושב שניהול זה פתרון בעיות.
זה שחושב שניהול זה סידור עבודה.
זה שחושב שלהגיד מה לעשות זה לנהל.
זה שכל תיאור הצלחה מתחיל באני.
זה שכל תיאור כשלון מתחיל בהם.
זה שמתלונן שהעובדים לא עושים כלום כל היום.
זה שחושב שלעובדים לא אכפת ממקום העבודה.
זה שחושב שאם יחמיא לעובד, העובד גם יבקש כסף.
זה שאומר: "כל המספרים אצלי בראש".
זה שחושב שדוחות ניהוליים זה "ניירת".
זה שחושב שישיבת צוות זה בזבוז זמן.
זה שמשקיע רק בתשתיות ולא בניהול.
זה שחושב שבסוף הכול מסתדר.