בכל קרב או תחרות שמטרת המתמודדים להכות את היריב או לגרום לו נזק מרבי, המנצח הוא לרוב בעל כושר הספיגה הגבוה יותר ואורך הנשימה הארוך יותר. ככל שהקרב מתארך כושר הספיגה וארך הנשימה הופכים לפקטורים משמעותיים יותר בתחרות.
לא בהכרח זה שמכותיו חזקות יותר, או בעלות יכולת גרימת נזק גבוהה יותר מיריבו, הוא גם בעל יכולת ספיגת מכות ובעל אורך נשימה ארוך.
בעסקים "הקרב" היא לא בהכרח ישיר מול מתחרה ספציפי מוגדר (לעיתים כן), אבל הוא ישיר מול הכוחות הפועלים בסביבת התחרות הענפית. והשינויים, המגמות, האירועים והאסונות המתרחשים בסביבה הרחבה והגלובלית.
העסק אשר יוביל את התחרות, יהיה העסק אשר יצליח להתמודד טוב יותר עם הבעיות הצפויות והלא צפויות בענף או במשק, ייתן מענה הולם למוצרי המתחרים, יגיב בהתאם להתנהלות המתחרים והספקים, יזהה את האיומים וההזדמנויות הנוצרות בשוק וירכוש את אמון הלקוחות, כל זאת בימים כתקנם.
בימים של משבר כלכלי, התכונות הנדרשות לספיגה ולבלימה, שונות מהתכונות הנדרשות לצמיחה ולהתרחבות.
הארגון העסקי שיעבור את המשבר בצורה הטובה ביותר, יהיה הארגון אשר יזהה את הצפוי לקרות מהר ככל האפשר, יהיה בעל יכולת להגיב במהירות בצורה אפקטיבית.
אפקטיביות התגובה נובעת ממבנה הפעילות של העסק, תהליך קבלת החלטות מהיר, מבנה הוצאות ונזילות ההון, הגמישות העסקית והתפקודית, היכולת לשלוט באופן מוחלט ומהר בהוצאותיו.
כל זאת כמובן בהתייחס להתנהגות הענף בו פועל העסק, מידת חוסנו או/פגיעותו של הענף.
בעקרון ככל שהעסק מספק מוצרים ושירותים בסיסיים יותר, בסיס הוצאותיו נמוך יותר, הוא שולט על חלק גדול משרשרת האספקה של מוצריו, שרידותו עשויה להיות גבוהה יותר, אם כי לא בהכרח.
יש חשיבות לקריאה מהירה של שדה הקרב, התארגנות מהירה ושונה למצב החדש, ופעולה מהירה.
לארגון כזה יש סיכוי טוב לשרוד את המשבר בצורה סבירה, למרות שהארגון הזה לא בהכרח היה מוביל השוק, לא בהכרח היה בעל היכולות הטכנולוגיות והעסקיות הטובות יותר, ולא נתפס כגדול וחזק מלכתחילה.
אבל זה הארגון בעל יכולת: התגובה המהירה, כושר הספיגה הגבוה יותר ואורך הנשימה הארוך.
תגובה מהירה – נגזרת מניהול דינמי ואחראי המאפשר זיהוי מהיר של הנדרש לבצע. יכולת הערכת מצב וקבלת החלטות מהירה וריאלית תחת לחץ וחוסר ודאות. יכולת עצירה מידית של פעילות לא נחוצה. חשיבה שונה מהרגיל, יכולת לצמצם עובדים או/ו להסב אותם במהירות לפעילות שונה מהרגיל.
כושר הספיגה - נגזר ממבנה ההון של החברה (נכסים נזילים, חובות, קווי אשראי), מבנה ורמת הוצאות המאפשר צמצום והתאמה לצרכים המשתנים, יכולת לדחות תשלומים.
אורך הנשימה- מושפע מכושר הספיגה בשילוב התגובה המהירה, בתוספת לחוסן נפשי ומנטלי של מקבלי ההחלטות, ביטחון עצמי נחישות ואמונה בדרך שנבחרה.
ניתן להגדיר את התוצאה "כושר הישרדות עסקי"
כל עסק צריך לבחון את מידת הקיום של "כושר ההישרדות העסקי" שלו בימים כתיקונם. זה תלוי בראש ובראשונה בסוג המוצר אותו מספק העסק, מידת הנחיצות שלו, איזה צורך הוא מספק, היקף הלקוחות הנדרשים למוצר, מקורות הרכש, מיקומו בשרשרת האספקה, התלות בקבלני משנה, היכולת לבצע שינויים מהירים באופן הפעלתו ועוד.
ניהול סיכונים עסקי ראוי, היה מאפשר לעסק לבצע מיפוי של יכולות מול מצבי סיכון אפשריים (לא ניתן לדמיין מגיפה עולמית, אך ניתן לשער משבר כלכלי עולמי או מקומי מכל סיבה שהיא). להעריך את מידת ההסתברות למימוש האירוע, את חומרת הנזק הצפוי האפשרי במידה האירוע יתממש, ובהתאם לכך לזהות פערים בין היכולת להתמודד עם הסיכון, לבין היכולת הקיימת בעסק, ולהכין תכנית מגירה למצב חירום.
היכולת העסקית לשרוד משבר תהיה שונה מעסק לעסק, והיא שונה מהיכולת העסקית הנדרשת לצמיחה.
דווקא עסק "רזה" הנאבק על קיומו כל העת, עשוי לשרוד משבר טוב יותר מעסק מפונק ושבע, שלא רגיל לתפקד בתנאי תחרות קשים, ותחת אילוצים חריגים. עסקים שורדים הם לרוב יותר קטנים, פחות פורמליים ויותר גמישים. תכונות אלה מאפשרות להם לתפקד טוב יותר בתנאים של חוסר ודאות.
גם בכדורגל ישנן קבוצות, שרגילות לדשדש בתחתית הליגה ונלחמות לא לרדת, לעומתן יש קבוצות שרגילות להיות בצמרת. קרו מקרים שקבוצות צמרת נקלעו למשבר וירדו ליגה, מכיוון שהן מראש נבנו להתמודד על אליפות, ולא לקרבות הישרדות. לעומתן קבוצות התחתית הכרוניות, נמצאות במקומן "הטבעי" כל שנה, ורגילות להילחם על מקומן בליגה.
במשבר האחרון ב 2008 ראינו שבארה"ב קרסו חברות ענק שב "ימים הטובים" נראו כספינות ענק ששום גל או קרחון יכולים להזיק להם, מסתבר שב "ימים שטובעים" נדרשות תכונות נוספות שהיו חסרות.
גם במשחק הטלוויזיוני "הישרדות" הזוכה ברוב הפעמים לא היה המהיר ביותר, החזק ביותר, או הזריז ביותר, ולא בהכרח החכם ביותר. כך גם בהישרדות עסקית.
יהיו שיגידו שהנכתב הוא חוכמה שלאחר מעשה (מגפת הקורונה), יתכן שכן, אך מי ערב שבעתיד לא נצטרך להתמודד מול אירוע דומה, אם כך, כדאי להיות ערוך כראוי עם חוכמה שנצברה לאחר המעשה הנוכחי, שתשרת אותנו כראוי לפני המעשה העתידי, בתקווה שלא יגיע.