• עוזי פלג

השקעה בטכנולוגייה או בתשתיות ניהול

עודכן ב: ספט 17

עסקים בינוניים רבים בתחומי התעשייה נוטים להשקיע את מירב תקציבם ברכישת ציוד טכנולוגי וממעטים להשקיע בתשתיות ניהול ארגון ובהשבחת המשאב האנושי, התפיסה העסקית שמקורה בייצור והרקע ממנו צמחו המייסדים של עסקים אלה, מכתיבה את סדרי העדיפויות .


ההתמחות הטכנולוגית ובהעדר רקע וניסיון ניהולי וארגוני משלים, משתלטת על ההתנהלות העסקית והופכת במקרים רבים למגבלה ניהולית, ניתן להגדיר את ההתנהלות כטכנו פילית.


תשתיות ניהול עסקי הנדרשות לעסק נגזרות: מגודל העסק ומהייעוד העסקי (תחום פעילות, טווח הפתרונות, טווח לקוחות, פריסה גאוגרפית), החזון העסקי ומטרת העל מגדירים את היעדים האסטרטגיים שהעסק נדרש להשיג.


תשתיות הניהול כוללות: שימוש שוטף במערכות מידע ייעודיות הרלבנטיות לסוג הפעילות של העסק, קיום פונקציות ייעודיות לפי תחום הפעילות (שיווק ומכירות, פיננסי, ייצור, לוגיסטיקה, אחזקה, משאבי אנוש, פתוח, הנדסה, שירות וכו) , ניהול תהליכים עסקיים מוגדרים ומנוהלים. ניהול תחזית , תקציב, תזרים מזומנים, הגדרת תפקידים, סמכות ואחריות. שימוש במדדי בקרה ותקני בצוע, תוכניות עבודה לפונקציות השונות הקיימות בעסק בחתכי זמן רלבנטיים לסוג העסק.


כמו כן קיום תהליכי ניתוח בצועים באופן שוטף, קיום ישיבות צוות לתיאום ,לעדכון, לסעור מוחות, ולניתוח אירועים. הכשרות והערכות ביצועי עובדים ומנהלים. יש הקפדה על קיום משמעת עסקית וארגונית (בצוע הנדרש כיאות בזמן הנכון ובאופן שוטף ומדויק), שימוש ביועצי ניהול שונים לפי הצורך ועוד.


בעסקים גדולים/ענקיים תשתיות הניהול כוללות את כל מה שצוין ויותר (חדשנות, פתוח עסקי, ניהול סיכונים) בשילוב רובוטיקה, בינה מלאכותית ובקרה בזמן אמת ועוד . ניהול עסק גדול איננו אפשרי ללא תשתיות ניהול.

ככל שהעסק קטן יותר ופחות מורכב מצטמצמות הפונקציות הניהוליות ופעילויות הניהול למינימום.


הסיבות העיקריות : צורך נמוך לאיש פונקציות במשרה מלאה, הרצון לחסוך בעלויות, היעדר יכולת מימון אובייקטיבית, העדר מודעות מספקת לצורכי הניהול, העדר תובנות וכישורי ניהול, פחד/אי רצון בשיתוף גורמים זרים "בסודות העסק" ועוד.


בעסקים קטנים הדגש הוא על ניהול העבודה לאספקת התוצרים ופחות על ניהול עסקי כולל.

הפתרון לרוב הוא שילוב מספר פעילויות ניהול בסיסיות והכרחיות במהותן, המתחלקות או מרוכזות בידי בעל העסק או/ו גורם מטעמו (מזכירה, בני משפחה), או להתעלם מהצורך לניהול עסקי ולטפל בבעיות שיצוצו בהמשך.


בעסקים בינוניים ישנם שילובים שונים של תשתיות פונקציונליות ופעילויות ניהול בהתאם: לסוג העסק, סוג התוצרים, המורכבות הטכנולוגית והלוגיסטית, הלקוחות והספקים שעובדים מולם, הפריסה הגאוגרפית ועוד.

במקרים רבים יש שימוש במיקור חוץ נקודתי לפי הצורך, או באופן שוטף.


טכנו פיליה היא התמכרות לא רציונאלית ולא כלכלית לחדשנות טכנולוגית, הגורמת לרכישת ציוד מתקדם גם אם אין צורך כלכלי מוכח. למרות שיש בארגון ציוד ברמה טובה שאיננו מנוצל דיו, ישנו דחף לחדשנות ולרכישה אובססיבית של ציוד.


בעסקים רבים הטכנו פיליה היא על חשבון השקעה בתשתיות ניהוליות וארגוניות, הארגון הטכנו פילי סבור שהטכנולוגיה החדשה היא הפתרון להצלחה עסקית, ותפתור לארגון את כל הבעיות. ההשקעה בציוד נראית לארגון יותר פשוטה ויותר קלה ליישום, מאשר להתעסק עם תשתיות וצורכי ניהול.


. ישנם ארגונים שמצוידים במיטב הטכנולוגיה, אולם הם יעילים ורווחיים הרבה פחות, מארגונים דומים בעלי ציוד נחות, אך עם תרבות ניהולית וארגונית מפותחת הרבה יותר.


חשוב להבין שכל ארגון עסקי הוא מערכת, ומערכת חייבת להיות מאוזנת במרכיביה בכדי להגיע למיצוי מרבי של הפוטנציאל הארגוני עסקי, בארגון המבוסס על טכנולוגיה, חייב להיות איזון בין היכולת הטכנולוגית, ליכולת הניהולית ארגונית. ולא אחד על חשבון השני.


ציוד מתקדם מאפשר לעסק יכולות בצוע גבוהות יותר, המקנה לעיתים לעסק גם יתרון יחסי וסוג של בידול בענף בו העסק פועל.


למיצוי מירבי של היכולת הטכנולוגית הגבוהה יותר, נדרשים גורמי ניהול , פונקציות עסקיות ומערכות מידע תומכות, אשר ישמשו פלטפורמה תומכת אשר תאפשר מימוש של היכולת הטכנולוגית.


העדר איזון בין הצרכים האמיתיים הנדרשים למערכת ,ינטרל חלק מהיתרונות שהציוד החדש אמור להקנות לעסק.


להלן מספר גורמים אשר קיומם, ינטרל חלק גדול מהיתרונות שהציוד החדש אמור להקנות לעסק:


-ציוד חדיש מופעל לא יעיל כי תמיד חסר חומר מתאים, (רכש ועיתוד מלאי)

-היעדרות מפעילים מתמחים בציוד המתקדם מונעת הפעלה רציפה.(כ"א מתאים)

-הציוד נתקע מידי פעם כי התחזוקה לקויה,(תחזוקה)

-זמני כינון ארוכים כי העובדים מושכים את זמני הכינון, (משמעת ויעילות)

-זימון ההזמנות לבצוע לא נעשה נכון דבר שמגדיל כנונים. (תכנון לקוי, מערכת מידע)

-צווארי בקבוק בתחנות לפני ואחרי התחנות עם הציוד המתקדם גורמות לפיגורים באספקה (תכנון, ערכת מידע)

-איכות בצוע ירודה של חלקים בשלבי הייצור המתקדמים גורמים לפסילות ולהשקעת זמן בתיקונים. (אבטחת איכות).


כל התופעות אינן קשורות בציוד המתקדם, אך הן חלק בלתי נפרד מההתנהלות בארגון כפי שצוין, לעסק נדרש טכנולוגיה רלבנטית מתאימה ומתקדמת, בצד קיום תהליכי ניהול ארגוני ועסקי ראויים, ומערכות מידע תומכות.

במרבית המקרים הציוד נרכש בליסינג לתקופה של חמש שנים, וזהו פחות או יותר פרק הזמן שבו בודקים אפשרויות לחידוש הציוד, כל דור חדש של ציוד מתקדם מאפשר לשפר יכולת ודיוק בייצור.


חשוב לציין שלעיתים הצורך בחדשנות טכנולוגית הוא אמיתי, ונועד לשמר יכולת והובלה בתחום הספציפי, העדר יכולת כזו מונעת מהעסק להגיע ללקוחות נוספים .


לעיתים יש מעין תחרות בענף למי יש את הציוד המתקדם ביותר, פרמטר זה מציין איזשהו סטאטוס מקצועי יוקרתי, שלא תמיד מתורגם ליתרון עסקי בהעדר ניהול תקין.


היו לא מעט מקרים שציוד תקין ומתקדם, הוחלף על סמך תחזיות (שלא התממשו )בציוד חדש ויקר שלא נוצל כפי שתוכנן, עובדה המשנה את תחשיב כדאיות הרכישה של הציוד, ומאידך העסק מחויב לממן את הרכישה, כתוצאה מכך נוצר גרעון תזרימי בשוטף.


יש לציין שיש לא מעט ארגונים שמשלבים טכנולוגיות חדשות, עם תרבות ניהולית וארגונית ברמה גבוהה, בארגונים אלה ההשקעה בטכנולוגיה החדשה, היא לא במקום השקעה בתשתיות ניהול, שני הדברים הולכים ביחד ומשלימים אחד את השני.


ההיפוך של "טכנו פיליה" הוא "טכנו פוביה " חשש מחדשנות טכנולוגית, ומחשדנות לגבי יכולת הבצוע, ובעקר מחשש " מה יקרה ביום שאחרי". החשש זהה מגובה ברצון לא להיפרד מהציוד המוכר והישן ומהרגלי העבודה הישנים והמוכרים.


הכנסת טכנולוגיה חדשה כרוכה לרוב בביטול הטכנולוגיה הקיימת הישנה או המיושנת, ביטול הטכנולוגיה הקיימת מבטל למעשה את בסיס הידע שנצבר על ידי מפעיליה או בעליה של הטכנולוגיה הקיימת. ומחייבת אותם ללמוד טכנולוגיה חדשה.


המשמעות היא אובדן כוח מקצועי והשפעה שנצברו במשך שנים והפכו את בעלי הידע למובילים בתחומם בארגון, הטכנולוגיה החדשה פותחת דף חדש ומאפשרת לעובדים אחרים, לעתים צעירים יותר ובעלי יכולת קליטה טובה יותר לשפר את מעמדם המקצועי בארגון, לכן יתכן ויהיו התנגדויות מצד העובדים הוותיקים להחלפת הטכנולוגיה ועידוד מצד הצעירים להחלפה.


בעסקים מהסוג הזה ניתן למצוא ציוד מאד ישן המנוצל עד תום, אך העסק סובל ממוגבלות טכנולוגית המונעת ממנו להגיע לרף מקצועי גבוה יותר, גם רמת הניהול בארגונים כאלה נמוכה למדי. שילוב של השניים יוצר עסק מקרטע הנלחם על חיו כל העת.


בארגונים קטנים הנשלטים על ידי בעלים בעלי רקע טכנולוגי מהדור של הציוד הקיים בארגון, עלול להיות חשש שהכנסת הטכנולוגיה החדשה, תגרום להם לאובדן שליטה מקצועי ולתלות בעובדים שיקלטו את הטכנולוגיה החדשה.


בעסקים משפחתיים הדור השני והשלישי דוחפים לכיוון הטכנולוגיות החדשות, במקרים בהם המייסד והדור הראשון עדיין נמצא בעסק, מבחינתו הכנסת הציוד החדש מהווה למעשה התנתקות סופית מהעבר ומהאוטוריטה המקצועית. יש לזכור שיזמי עבר בתחום הטכנולוגי הקימו עסק על בסיס הידע המקצועי והשליטה על הציוד הספציפי אותו הפעילו.

29 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

מה זה משבר? מה עושים? איך יוצאים?

כאשר מדברים על משבר צריך תחילה להבין מהו משבר, באיזה סוג משבר נמצאים, מה היא סביבת המשבר, מה המשמעות וההשפעות, במה הוא קשור, באיזה שלב במשבר נמצאים, ואיך מתמודדים אתו. משבר הוא: אירוע לא מתוכנן ולא צפ

פתרון מול צורך בשיקולי הקנייה של הצרכן

מבחן הערך של הפתרון המוצע ע"י הספק מול הצורך הנדרש ע"י הלקוח, היא הנכונות של הלקוח לרכוש את המוצר הספציפי ולא המתחרה. מבחן זה הוא גם הצלחת הספק ביצירה והדגשת הערך ללקוח שהפתרון מספק. הצלחת הספק תבוא ל

שלושת ממדי הניהול בראייה ניהולית

ראייה ניהולית (במידה והיא קיימת) היא אותה ראייה שמאפשרת למנהל לראות את מה שאחרים לא תמיד רואים, הראייה הניהולית חייבת לכלול הבנה ויכולת לתת משמעות ניהולית לקשר בין הגורמים הבאים: ראיית המטרה, ראיית המ

2005 © כל הזכויות שמורות

U.P ייעוץ וניהול - עוזי פלג