תזרים המזומנים העסקי, הוא ניהול ועתוד מלאי הכסף של העסק. תהליך הניהול הפיננסי דומה במידה רבה לניהול ועתוד מלאי חומרים רגיל, רק ברמת רגישות גבוהה הרבה יותר. בניגוד למלאי חו"ג ופריטים המשפיעים ישירות על המוצרים והתהליכים בהם הם נכללים, הכסף נכלל כמרכיב ראשי בכל מרכיבי ופעילויות הארגון העסקי. גם לכסף כמו למלאי "מצבי צבירה" ותצורות שונות . הוא יכול להיות זמין ונזיל, הוא יכול היות מושקע וסגור, הוא יכול להיות באשראי שלא מומש, הוא יכול להיות בחובות לקבל, בתקבול ביד שלא נפרע, או בחובות לתשלום, ועוד.
ניהול תזרים מזומנים מחייב היכרות והבנת משמעות המבנה העסקי והפעילויות הפנים ארגוניות. היכרות והבנת מאפייני התחרות הענפית, והשפעת הגורמים המשתתפים בתהליך על העסק. היכרות והבנת הקשר בין הבנק לעסק.
בכל עסק מתנהל תהליך של המרת משאבים, בתהליך זה מבצע העסק תהליכי רכישה של חומרים ושירותים, מוסיף ערך מוסף משלו ביצירת המוצר, ומוכר אותו ללקוחות.כל עסק נמצא בשרשרת אספקה כשלהיא, בשרשרת האספקה העסק משמש גם כספק מוצרים של לקוחותיו הישירים, וגם כלקוח של ספקי הציוד והשרות שלו. המשמעות היא שהעסק מקבל תשלומים מלקוחות ונותן תשלומים לספקים. סה"כ התשלומים של העסק כולל בנוסף לתשלומים לספקי חומר גלם לספקי ציוד ונותני שרות, גם תשלומים נוספים המשתתפים בתהליך יצירת הערך בעסק כגון:שכר לעובדים,שכ"ד ,תשלומים לרשויות, מיסים והוצאות שוטפות שונות. במחזור פעילות עסקית סה"כ ההכנסות נדרש להיות גבוה מסה"כ ההוצאות, ההפרש ביניהם הוא הרווח.
גם עסק המראה רווח בדוח רווח והפסד, עשוי לסבול ולקרוס בשל בעיות בניהול ועיתוד מלאי הכסף. ההכנסות, ההוצאות והרווח בדוחות אינם מתייחסים לעיתוי התקבולים והתשלומים, ואינם כוללים את ההחזרים בגין הלוואות, ורכישות ציוד בליסינג. נתוני המלאי במקרים רבים אינם מדויקים בכמות ובמחיר המימוש, כך שלרוב ערכם בדוח גבוה מערכם במציאות, וגם יכולת המימוש לעיתים איננה אפשרית באופן מידי (תלוי בסוג ובמידת הנחיצות שלהם בשוק).
תזרים מזומנים תזרים המזומנים של העסק הוא כל תנועת התשלומים והתקבולים בגין ההכנסות וההוצאות המבוצעים על ציר זמן. בניהול תזרים מזומנים חיובי יש לתכנן ולווסת את מועדי התקבולים והתשלומים באופן כזה שהערך המצטבר של התקבולים על ציר זמן, יהיה גבוה מהערך המצטבר של התשלומים על אותו ציר זמן. במצב זה אין לעסק חריגות אשראי והוא מתפקד כיאות מול הבנק. כל עסק מנהל חשבון עסקי אליו נכנסים התקבולים מלקוחות, וממנו יוצאים התשלומים לספקים. לכל עסק או פרט יש מסגרת אשראי שאושרה על ידי הבנק.
במסגרת האשראי מאפשר הבנק לעסק או לפרט להיות במשיכות יתר עד סכום מסוים. מסגרת האשראי היא למעשה הלוואה מתגלגלת בסכום מוגבל ללא הגבלת זמן, שהבנק העמיד לטובת העסק או הפרט. האשראי מאפשר לעסק להתנהל באופן שוטף, ולגשר על פערי תקבול מול תשלום נקודתיות , בעוד שהלוואה רגילה מוגבלת בזמן ומגדירה סכומי החזר קבועים.
כנגד הקצאת האשראי הבנקאי לעסק הבנק ידרוש מהעסק בטחונות. הפעילות העסקית אמורה לבוא לידי ביטוי במצב החשבון העסקי בבנק. עסק הנדרש להגדיל את האשראי העסקי באופן שוטף ועקבי, ללא גידול במרכיבי הון, וללא משיכות מזומנים פרטיות, הוא עסק שהתשלומים שהוא משלם גבוהים מהתקבולים שהוא מקבל, והמשמעות היא לרוב שהעסק מפסיד. עסק שיתרות הזכות בחשבונו גדלות באפן שוטף כתוצאה מפעילותו העסקית הוא עסק מרוויח.
ניהול תזרים מזומנים חיובי הוא קריטי לקיומו של העסק. ככל שלעסק הון נזיל קטן יותר ומסגרת אשראי נמוכה הבעיה גדולה יותר. מצב זה מאפיין את רוב העסקים הקטנים והבינוניים.עסק יכול להציג רווחים בדוחות רווח והפסד, למכור בהיקף גבוה ולהיות יעיל, ולהתחסל בשל ניהול תזרים מזומנים לא אחראי ורשלני.
נטילת הלוואות כדרך לכסוי פערי תזרים איננו פתרון פלא, כל הלוואה מגדילה את ההחזרים השוטפים כולל ריבית. ותוך זמן קצר העסק ימצא את עצמו בביצה גדולה יותר. במידה והעסק לא ייצר מספיק רווחים באופן שוטף, ההלוואות לא יעזרו.
מיחזור הלוואות והקטנת ההחזרים הם פתרון, בתנאי שהרווח הפנוי במזומנים (כסף בבנק), יהיה גבוה מסכום ההחזרים החודשיים הנדרש. גם הגדלת מסגרת אשראי איננה פתרון לעסק מפסיד. עסק מפסיד חייב לבדוק את הסיבות להפסדים שהם גורמי הבעיה. בעיית תזרים היא תוצאה שיוצרת בעיות נוספות
מבנה הוצאות העסק הוצאות קבועות הן הוצאות שאינן משתנות בטווח הקצר או הבינוני בגין שינוי בהיקפי המכירה, ההוצאות האלה יהיו קיימות גם אם העסק לא יבצע אפילו מכירה אחת. מועדי התשלום של ההוצאות הקבועות הם קשיחים. ככל ששיעור ההוצאות הקבועות ביחס למחיר המכירה הוא גבוה יותר, נקודת האיזון של העסק עשויה להיות גבוהה יותר (בכפוף לשיעור התרומה והיקף המכירות). למבנה ההוצאות של העסק השפעה גדולה על התזמון של התשלומים.
תשלומים קבועים הכוללים שכר,תשלומים לרשויות, הוראות קבע, החזרי הלוואות ומימון אשראי, מיסים וכו, הם הוצאות שתאריך התשלום הוא קבוע ומחייב, ובחלקם כולל קנסות ועיקולים, ובחלקם עצירת שירותים (חשמל, גז וכו) וכל זאת במידה ומפגרים בתשלום.
אופן התשלומים המשתנים לספקים נגזר מהסכם הרכישה מול הספק, ספק חדש עשוי לבקש תשלום במזומן או דחוי עם שיק מראש. ספקים קבועים ושוטפים מקצים ימי אשראי. ימי האשראי המתקבלים מהספק תלויים בימי האשראי שמקבל הספק מהספק שלו, ביכולת המימון של הספק, בכוח המיקוח של הלקוח, בכוח המיקוח של הספק, ובעוצמת היריבות בשוק הענפי בו פועל העסק. ככלל מועדי התשלום של ההוצאות הקבועות הוא קשיח, מועדי התשלומים של ההוצאות המשתנות לספקים הוא גמיש יותר.
לכל עסק יש מבנה הוצאות אחר הקשור: למבנה ההון העצמי ורמת הנזילות שלו (היכולת לסתום חורים מידית ללא סיוע הבנק), מידת המינוף והתלות באשראי חיצוני (מצריך בטחונות, הוצאות מימון והחזרי הלוואה), סוג ורמת הטכנולוגיה (המחייבת תחזוקה וחידוש שוטפים, או הוצאות שבר בלתי צפויות), סוג וגודל העסק (לעסק עתיר פתוח, הוצאות גבוהות בהווה לטובת הכנסות צפויות בעתיד). מקורות הרכש מקומי/יבוא (ביבוא לרוב אין תנאי אשראי כפי שמקבלים אצל ספקים מקומיים), עומק ורוחב קווי המוצרים ורמת השרות הנדרשת (משפיע על הרכב, גודל, ושונות המלאי), הפריסה הגיאוגרפית (מצריכה לעתים מלאי גדול), סוג הלקוחות (מגדיר את עוצמתם, אופן התשלום), אורך ומיקום העסק בשרשרת האספקה ( יתכן מצב שקריסת גורם קדמי בשרשרת עשוי ליצור אפקט דומינו משורשר כלפי מטה) ועוד.
ככל שנפח התשלומים הקבועים גבוה יותר, העסק צריך נפח תקבולים יציב וזמין, מצב חשבון חיובי, או אשראי מאושר ומתוזמן למועדי התשלום. מאחר וכל עסק הוא גם ספק ללקוחותיו, ולקוח של ספקיו. הכללים שצוינו לעיל בהקשר לספקים מתייחס לעסק הספציפי כספק מול לקוחותיו. בתור ספק אין לעסק שליטה מלאה על מועדי התקבול בפועל מהלקוחות המשלמים בשיק בתום ימי האשראי (רק אם קיבל מראש התשלום לתאריך העתידי, או מול חב' גדולות המשלמים בהעברה בנקאית במועדים קבועים), מאידך בתור לקוח מול ספק, לעסק יש יכולת תמרון מוגבלת לשנות מועדי תשלום. מבנה התחרות הענפית.
תנאי התשלום וכושר המיקוח של הלקוחות והספקים קשור למבנה התחרות הענפית. מבנה התחרות והכוחות הפועלים בשוק הרלבנטי משפיעים על תנאי התחרות. לתנאי התחרות השפעה מכרעת על תזרים המזומנים העסקי. מבנה התחרות נגזר ממבנה הענף כלומר מסוגי המוצרים, קצב השינוי והחדשנות, ספי הכניסה והיציאה של המתחרים, גודל וכמות המתחרים, נפח השוק, סוגי הלקוחות וכמותם, אופי הביקוש, מקורות האספקה והרכש ועוד. עוצמת התחרות הענפית מושפעת מכוחות השוק וכוללים: את הכוח של המתחרים, הכוח של הלקוחות, הכוח של הספקים, איומים של מתחרים חדשים, איומים של מוצרים תחליפים.
עוצמת היריבות בין המתחרים לעוצמת היריבות בין המתחרים יש השפעה גדולה על המחירים בענף בנקודות זמן שונות, גם ימי האשראי ללקוחת מושפעים מתחרות זו. היריבות בין העסקים המתחרים נגזרת: ממספר המתחרים וממידת האיזון ביניהם ומחוסנם הפיננסי. קצב איטי של צמיחת הענף גורם לקרב קשה על כל לקוח, בהעדר יכולת לשפר בצועים עתידים על חשבון צמיחה ענפית. מבנה העלויות העסקי של כל עסק-ככל ששיעור העלויות הקבועות ביחס לערך המוסף (מחיר המכירה) גבוה יותר, יעשה מאמץ לכסות לפחות חלק מהוצאות אלה, דבר שיוביל להורדת מחירים. היווצרות מלאי גבוה בענפים בהם מקובל לייצר למלאי, עשוי להוביל למבצעי מכירה בכדי לחסוך עלויות אחסון ומימון ולשפר תזרים.
כאשר המוצר או השרות נתפסים כמוצר בסיסי ללקוח המאבק יהיה על המחיר ורמת השרות, כאשר המוצר מבודל ביחס למתחרים הוא מוגן יחסית מירידות מחירים של המתחרים. כאשר שינוי כמות, מוזיל עלויות ליצרנים על ידי בצוע סדרות גדולות, עלול להיווצר בשוק עודף מוצרים זמני, שעלול להוביל להורדת מחיר. שונות המתחרים גוזרת אינטרסים שונים של נכונות להלחם בשוק, מתחרה עם עניין אסטרטגי בענף עשוי ליצור בעיות לא פשוטות לשאר המתחרים. גורם נוסף המשפיע על עוצמת היריבות הם מחסומי יציאה גבוהים מהתחום בו פועלים המתחרים. המחסומים עשויים להיות כלכליים, רגשיים או אסטרטגים.
המחסומים הופכים את היריבות למלחמת הישרדות עד הסוף. מתחרים חדשים בענף עשויים לנסות ולשנות את כללי המשחק לפחות בשלב הראשוני, השינויים עשויים להיות מחירים נמוכים ותנאי אשראי נוחים ללקוחות. מוצרים תחליפים המוגדרים כשווי ערך אך זולים משמעותית, עשויים גם להשפיע על היריבות, עד לנקודה כאשר יתברר שהתחליף בפועל נחות וגורם נזק למשתמשים בו.
כח המיקוח של הקונים כוח המיקוח של הקונים נגזר: מהיקף הרכישה מול הספק, מהיותו לקוח דומיננטי אצל הספק, מהיותו עסק מוכר ויציב, ומעצם היות המוצרים הנרכשים בסיס מרכזי לשימוש של הקונה, ולמרכיב משמעותי בעלויותיו. עובדה זו גורמת ללקוח להשקיע זמן ותחכום בתהליך הרכש. המוצרים הנרכשים הם תקניים ולא מבודלים וקל להשיגם. הקונה איננו נושא בנטל עלויות ההחלפה, עובדה שעשויה לקשור אותו לספק. רווחיות הקונים מהפעילות העסקית שלהם נמוכה, דבר שיוביל לאיתור עסקאות זולות. הקונים מציגים יכולת מאימת של רכישת ספקים. המוצר הנרכש איננו משפיע על איכות המוצר המיוצר או מסופק על ידי הקונה. לקונה יש מידע רב על מחירי השוק ותנאי התשלום.
יש הבדל מהותי בין סוגי הקונים העובדים מול העסק, מלקוחות מוסדיים וציבוריים וחברות גדולות התקבול הוא בטוח, אך מסורבל בשל תהליכי אשורי תשלום קשיחים. לקוחות אלה מכתיבים את ימי האשראי לספק ומועדי התשלום לרוב אינם ניתנים לשינוי. התקבול עשוי להדחות מדי פעם בחודש אם לא אושר במועד ע"י הגורם המוסמך. מלקוחות קטנים התקבול פחות בטוח אך יותר גמיש בשל העדר הפורמאליות בתהליכי אשור התשלום. נקודה מאד חשובה קשורה בתדירות הרכישה ובסוג הלקוח. לקוח חדש וחד פעמי מסוכן הרבה יותר מלקוח חוזר. לקוח המהווה ספק בעצמו מול לקוחותיו עשוי להיקלע לבעיית תשלום אם לא יקבל כסף מלקוחותיו הוא. כל הנתונים שצוינו צריכים להילקח בחשבון בעת יצירת הסכם הרכישה מול ההספק והמכירה מול הלקוח כוח המיקוח של הספקים
יש לזכור שכל עסק הוא הספק של הקונה שלו, תקבולי הספק מהקונה הם התשלומים של הקונה לספק. כוח המיקוח של הספקים נגזר מ: שליטה של מספר קטן של ספקים בשוק מפוצל הכולל מספר רב של קונים (מתחרים). העדר תחליפים ראויים או שווי ערך למוצרי הספקים. הענף שבו פועלים המתחרים איננו פלח השוק המרכזי של הספקים. מידת החיוניות והקריטית של הפריט הנרכש לעסק מבחינת איכות המוצר ותזמון הצורך בייצור. מידת הבידול של מוצרי הספק ודרישתם על ידי הלקוח הסופי כפריט במפרט המוצר. מידת היכולת של הספק לרכוש את לקוחותיו, מסמן את החזק והחלש במו"מ.
הקשר עם הבנק יח' המוצר הבסיסית שהבנק מוכר הוא כסף, לבנק מספר רב של מוצרים בפורמטים שונים, ללקוחות שונים, ולפרקי זמן שונים. מחירי הכסף משתנים מעת לעת בהתאם לשערי הריבית במשק, בהתאם לכמות הכסף בבנק, בהתאם לביקוש והצע לכסף ועוד. בעקרון שוק הכסף מתנהל כמו כל שוק רגיל, לכאורה יש תחרות, יש משא ומתן, יש מבצעים ועוד. מנקודת ראות של הבנק יש לקוחות קבועים, לקוחות מועדפים, לקוחות לא רצויים, לקוחות רצויים מאד, לקוחות בעיתיים ועוד. גם לבנק יש ספקי כסף שהם: בנק ישראל, החוסכים והמפקידים ובעת הצורך גורמי מימון חיצונים המלווים כסף לבנק. הלקוחות שהבנקים אוהבים בעקר הם: לקוחות בסיכון יחסי נמוך כגון: פנסיונרים המספקים להם חסכונות ודמי פנסיה קבועים, ושכירים המספקים להם תזרים משכורות קבוע. הפנסיונרים והשכירים מספקים לבנק יציבות רציפות ובטחון, אינם נכנסים להרפתקאות וסיכונים, ואינם מסכנים את הבנק. הבנקים אוהבים גם לקוחות גדולים מאד וענקיים, אלה מספקים להם מחזורי פעילות גדולים ומשמשים כמנועי צמיחה. מול גורמים אלה הסיכון גבוה.
עסקים קטנים הם לקוחות "חשודים" בניהול לקוי ובמאבק שרידות מתמשך ונתפסים ככאלה שצריכים להיות תחת זכוכית מגדלת. לעתים זה מוצדק ולעתים לא, הבנק יעדיף לעבוד עם עסק אשר יזוהה כמתנהל נכון ובאופן אחראי ומקצועי, בעל תזרים חיובי נשלט ומנוהל, בעל תקבולים יציבים, המתכנן נכון את הוצאותיו, בעל תמהיל לקוחות מוכרים ואמינים, יכולת העמדת בטחונות ואמינות אישית של אנשי הקשר או/ו שיקים דחויים של לקוחות. לא תמיד ניתן לשלוט במועדי התקבולים לפיכך יש חשיבות למסגרת אשראי הולמת לעסק, ובקשר טוב עם הבנק.
בעסקים רבים חשבון העסק והחשבון הפרטי של בעל העסק משולבים. במקרים רבים החשבון העסקי ממן הוצאות פרטיות גבוהות שהעסק איננו יכול לעמוד בהם. ברור שכל העברת כספים לא מבוקרת מהחשבון העסקי יפגע בתזרים המזומנים.
לסכום ניתן לומר שהבנת מבנה ההוצאות של העסק, הבנת מבנה התחרות והכוחות הפועלים בשוק, קשר טוב עם הבנק, ורווחיות ליציבה לאורך יסייעו לתכנון ולניהול תזרים חיובי .